כשאתה מקבל דרישה להגיש מסמך מתורגם – מאוניברסיטה בחו"ל, בנק, שגרירות, בית משפט או רשות אחרת – ברוב המקרים כתוב שם בקצרה "אישור נוטריוני לתרגום".
בפועל, קיימים שני סוגי אישורים שונים מאוד: אחד תרגום נוטריוני ושתיים אישור הצהרת מתרגם.
הבלבול ביניהם עלול לעלות ביוקר: יש מי שמשלם על תרגום נוטריוני יקר בלי שהיה בכך צורך, ויש מי שמזמין אישור הצהרת מתרגם – ורק אז מגלה שהמסמך לא מתקבל.
מטרת המאמר, שנכתב על ידי נוטריון ועו"ד ערן עקראוי, היא לעשות סדר: ולהסביר מהו אישור הצהרת מתרגם, מה ההבדל בינו לבין תרגום נוטריוני, באילו מצבים כל אחד מתאים, מה השיקולים הכלכליים, ואיך לקבל החלטה נכונה לפי הדרישה שקיבלת.
מהו אישור הצהרת מתרגם ומה המשמעות שלו?
אישור הצהרת מתרגם הוא אישור נוטריוני שמצורף לתרגום שביצע מתרגם חיצוני. המתרגם מופיע בפני הנוטריון, מצהיר שהוא שולט בשפת המקור ובשפת היעד, ושהתרגום שביצע נאמן למסמך המקורי.
הנוטריון מאמת את ההצהרה – אבל הוא אינו מאשר בעצמו את נכונות התרגום. מבחינת ההגדרה המשפטית, הנוטריון מאשר תצהיר של מתרגם, ולא נכונות של תרגום עצמו.
היום האפשרות הזאת מעוגנת במפורש בתקנה 14א לתקנות הנוטריונים, העוסקת ב"תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם".
התקנה מחייבת לציין באישור שהנוטריון אינו מאשר את נכונותו של התרגום על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, אלא רק את העובדה שהמתרגם הצהיר בפניו.
לכן, מבחינה משפטית, האחריות על התרגום נשארת בידי המתרגם, והאישור הנוטריוני מעניק לתצהיר מסגרת רשמית ומוסדרת.
מה ההבדל בין אישור הצהרת מתרגם לבין תרגום נוטריוני?
ההבדל המרכזי הוא בשאלה מי מאשר את נכונות התרגום. בתרגום נוטריוני, הנוטריון עצמו הוא זה שבודק ומתרגם ומאשר שהתרגום נאמן למסמך המקורי, והוא חייב לשלוט בשפת המקור ובשפת היעד.
באישור הצהרת מתרגם, מי שמאשר את נכונות התרגום הוא המתרגם, והנוטריון רק מאשר את חתימתו והצהרתו.
כדי לראות את התמונה בקלות, הכנו עבורך טבלת השוואה שמסכמת את ההבדלים העיקריים בצורה פשוטה וברורה:
| קריטריון |
אישור הצהרת מתרגם |
תרגום נוטריוני |
| מי נושא באחריות לתרגום |
המתרגם, בהצהרה בפני הנוטריון |
הנוטריון עצמו, באישור רשמי |
| מה הנוטריון מאשר בפועל |
את חתימת המתרגם והצהרתו, לא את התרגום עצמו |
את נאמנות התרגום למסמך המקורי |
| ניסוח האישור |
כולל הבהרה שהנוטריון אינו מאשר את נכונות התרגום |
מצהיר שהתרגום נאמן למקור לפי סמכותו של הנוטריון |
| כוח ראייתי בעיני רשויות |
נמוך יותר, תלוי בגוף המקבל |
נגבוה, מקובל ברוב הגופים הרשמיים בישראל ובחו"ל |
| מקובל בדרך כלל |
חלק מהמוסדות האקדמיים, גופים פרטיים, מקרים גמישים |
בתי משפט, רשויות מדינה, שגרירויות, בנקים, מרבית האוניברסיטאות |
| צורך במתרגם חיצוני |
כן, תמיד |
לא תמיד – אפשרי גם כשהנוטריון מתרגם בעצמו |
| מסמכים ארוכים מאוד |
לעיתים עשוי להיות זול יותר, אם הגוף מקבל |
עלול להתייקר בגלל תעריף לפי מספר המילים |
המודעות להבדל הזה חשובה, כי מבחינת גוף רשמי, תרגום נוטריוני נתפס לרוב כאישור חזק ומהימן יותר, בעוד שאישור הצהרת מתרגם נחשב לפתרון מוגבל יותר, שמתאים רק כאשר הדרישה מאפשרת זאת במפורש.
מתי בדרך כלל אפשר להסתפק באישור הצהרת מתרגם?
יש מצבים שבהם לא חייבים "להוציא תותח כבד" בדמות תרגום נוטריוני, והמוסד מוכן להסתפק בהצהרה של מתרגם מקצועי, המאושרת בפני נוטריון.
במצבים כאלה, אם קיבלת דרישה ברורה שמתייחסת להצהרת מתרגם, אפשר לחסוך כסף וזמן, כל עוד אתה עובד עם מתרגם אמין.
דוגמאות למצבים גמישים
בפועל, אפשר לראות שימוש באישור הצהרת מתרגם במקרים כמו:
- מוסדות אקדמיים בחו"ל, בעיקר פרטיים או מכללות, שמציינים במפורש כי הם מקבלים translator's affidavit או sworn translator's statement.
- מעסיקים בחו"ל שזקוקים לתרגום לצורכי הבנה בלבד, ולא לצורך רישום רשמי או הליך משפטי.
- מסמכים פנימיים של חברות, או מסמכים שמיועדים לשותפים עסקיים ולא לרשויות.
במקרים כאלה, האישור הנוטריוני נותן לתצהיר של המתרגם תוקף פרוצדורלי, אבל לא "מעלה" אותו לרמת תרגום נוטריוני מבחינת כוח משפטי ראייתי.
איפה מתחבאות הבעיות?
הבעיה היא שלא תמיד המוסד שמקבל את המסמכים מבדיל בפועל בין שני סוגי האישור, במיוחד כשהניסוח בדרישה כללי כמו "אישור נוטריון לתרגום".
לפעמים לפי הנהלים הפנימיים של המוסד אפשר להסתפק בהצהרת מתרגם, אבל בפועל מי שמטפל בתיק עשוי לצפות לתרגום נוטריוני מלא.
אם הדרישה לא מנוסחת בכתב בצורה ברורה, או שניתנה רק בעל פה, מומלץ לבקש מהמוסד הבהרה כתובה לפני שבוחרים באישור הצהרת מתרגם.
מתי עדיף – ולעיתים חובה – לבחור בתרגום נוטריוני?
יש מצבים שבהם תרגום נוטריוני הוא למעשה הסטנדרט, ואישור הצהרת מתרגם אינו עומד בציפייה של הגוף שמקבל את המסמך. כאן מומלץ שלא להסתכן ולבחור מלכתחילה בתרגום נוטריוני.
מסמכים לבית משפט ולרשויות מדינה
כאשר מסמכים מיועדים לבית משפט, לרשם ירושה, לרשות מנהלית או למשרד ממשלתי, ברוב המקרים מצופה לקבל תרגום נוטריוני מלא.
מדובר במסמכים בעלי משמעות ראייתית, והמדינה מעדיפה שהאישור על התרגום יינתן בידי נוטריון הפועל מכוח סמכותו על פי חוק, ולא רק על בסיס הצהרה של מתרגם פרטי.
בנקים, משכנתאות ושגרירויות
גם בנקים – במיוחד בהליכי משכנתא, פתיחת חשבונות ועסקאות כספיות מורכבות – ושגרירויות בהליכי הגירה או אשרות, נוטים לדרוש תרגום נוטריוני.
לעיתים הדרישה משולבת גם עם אפוסטיל על האישור הנוטריוני. כאשר הניסוח באנגלית הוא notarized translation או notarial confirmation of translation, לרוב הכוונה היא לתרגום נוטריוני, ולא להצהרת מתרגם.
במצבים כאלה, ניסיון "להוזיל" באמצעות אישור הצהרת מתרגם עלול להסתיים בדחיית המסמך, עיכובים ופניה מחודשת לנוטריון.
עלויות ותמחור – איך להחליט גם כלכלית?
הבחירה בין אישור הצהרת מתרגם לתרגום נוטריוני היא לא רק עניין של דרישה פורמלית, אלא גם עניין כלכלי. כאשר קיימת גמישות, כדאי להבין איך נקבע המחיר, כדי שלא תשלם יותר מהנדרש – אבל גם לא תיקלע למצב שבו אתה משלם פעמיים.
תרגום נוטריוני – תעריף לפי מספר מילים
שכר הטרחה עבור תרגום נוטריוני נקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים) לפי מספר המילים בתרגום. קיימות מדרגות שונות – עד 100 מילים ראשונות, מ־101 עד 1,000 מילים, ומעל 1,000 מילים – ולכל מדרגה נקבע תעריף אחיד לכל הנוטריונים.
התעריפים מתעדכנים מעת לעת, בדרך כלל בתחילת כל שנה ובצמוד למדד, בהתאם לפרסומי משרד המשפטים.
המשמעות היא שככל שהמסמך ארוך יותר, כך העלות הכוללת של התרגום הנוטריוני עולה. במסמכים ארוכים מאוד, הפער בין תרגום נוטריוני לבין פתרונות אחרים עשוי להיות משמעותי.
אישור הצהרת מתרגם – שילוב בין מתרגם לנוטריון
עלות אישור הצהרת מתרגם מורכבת בדרך כלל משני רכיבים:
- שכר המתרגם על עבודת התרגום עצמו, לפי ההסכמה ביניכם (לפי מילה, עמוד או שעה).
- שכר הנוטריון על אישור ההצהרה, לפי התעריף הקבוע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים) עבור קבלת תצהיר או הצהרה בפני נוטריון.
במסמכים קצרים, לעיתים הפער לטובת אישור הצהרת מתרגם אינו גדול, ובמקרים מסוימים תרגום נוטריוני אפילו לא ייצא יקר יותר.
במסמכים ארוכים מאוד, ואם המוסד מקבל במפורש הצהרת מתרגם, יכול להיות שאישור הצהרת מתרגם יחד עם תרגום מקצועי יהיה פתרון חסכוני יותר.
איך להחליט בפועל – צ'ק ליסט קצר לפני שמזמינים תרגום
לפני שאתה מחליט איזה סוג אישור להזמין, כדאי לעצור לרגע ולענות על כמה שאלות פשוטות:
- מי הגוף שדרש את המסמכים – בית משפט, רשות מדינה, שגרירות, אוניברסיטה, בנק או מעסיק פרטי?
- מה כתוב במדויק בדרישה שקיבלת – האם מצוין סוג האישור, או מופיע רק ניסוח כללי כמו "אישור נוטריוני לתרגום"?
- האם יש לך את הדרישה בכתב, או שהיא נמסרה רק בעל פה? תמיד עדיף לקבל נוסח כתוב ולהסתמך עליו.
- מה המשמעות עבורך אם תצטרך לתרגם מחדש – עיכוב בלימודים, דחיית בקשה להגירה, בעיה בעסקה בנקאית?
- האם יש מקום לפנות לגוף שדרש את המסמך ולשאול במפורש אם די בהצהרת מתרגם, או שנדרש תרגום נוטריוני?
נוטריון שמכיר את הפרקטיקה מול אוניברסיטאות, שגרירויות, בנקים ורשויות יוכל לעזור לך לקרוא נכון את הדרישה ולבחור בפתרון שלא יגרום לעיכובים מיותרים.
סיכום – לבחור את האישור שמתאים לדרישה, לא להמר
אישור הצהרת מתרגם ותרגום נוטריוני אינם אותו דבר בשם אחר, אלא שני מסלולים שונים לחלוטין: באישור הצהרת מתרגם הנוטריון מאשר את הצהרת המתרגם, בעוד שבתרגום נוטריוני הנוטריון עצמו מאשר שהתרגום נאמן למסמך המקורי.
ההבדל הזה משפיע על הכוח הראייתי של המסמך, על סוג הגופים שיקבלו אותו ועל העלות שתשלם.
כדי לא לשלם פעמיים ולא לעכב הליכים חשובים, חשוב לקרוא היטב את נוסח הדרישה, לבקש הבהרות בכתב כאשר יש ספק, ולהתייעץ עם נוטריון שמכיר את סוג המסמכים והגופים הרלוונטיים.
כך תוכל לבחור אם במקרה שלך מתאים דווקא תרגום נוטריוני או שניתן להסתפק באישור הצהרת מתרגם – ולהגיש את המסמכים שלך בביטחון, בלי הפתעות ובלי הוצאה מיותרת.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ לפנות לנוטריון לקבלת ייעוץ מותאם.
